הראל חברה לביטוח בע"מ נ' לוטטי ואח'

פסק דין

1.עסקינן בתביעת שיבוב של התובעת, שהינה חברת ביטוח, נגד הנתבעים על סך 34,672 ₪ בגין תאונה מיום 21/5/07 שאירעה ביקנעם (להלן: "התאונה").

בתאונה היו מעורבים רכב בו נהגה הנתבעת מס' 1 (להלן: "הרכב המעורב") ורכב המבוטח אצל התובעת (להלן: "הרכב המבוטח").

2.לטענת התובעת, עת חצתה הנהגת ברכב המבוטח את צומת יקנעם בהתאם להוראות הרמזור הירוק המוצב בכיוון נסיעתה, הגיח לפתע הרכב המעורב, פגע ברכב המבוטח וגרם לו נזק.

3.הנתבעות, לעומת זאת, טענו כי הרכב המעורב חצה את הצומת באור ירוק, ואז הבחינה הנתבעת מס' 1 (להלן: "סיוון") ברכב המבוטח נכנס לצומת ומגיח מולה. בנסותה למנוע התנגשות חזיתית בלמה סיוון את רכבה והטתה את ההגה שמאלה.

4.בדיון שהתקיים בפניי, העידו שתי הנהגות; נהגת הרכב המבוטח, הגב' איילת פויכטונגר (להלן: "איילת"), וסיוון.

5.איילת העידה, כי הגיעה מכיוון אזור התעשייה יקנעם, חלפה על פני צומת מרומזר, הגיעה לצומת נשוא התאונה ועמדה ברמזור אדום. משהתחלף הרמזור לירוק, החלה בנסיעה ואז הרגישה את הפגיעה מצד שמאל של הרכב "בצד הקדמי". היא גם ציינה, שלאחר התאונה לא הפסיקה סיוון להגיד סליחה ושהיא מצטערת.

באשר לקיומם של עדים לתאונה ופרטיהם של עדים אלו, הסבירה איילת, כי יש להפריד בין עדים שראו את התאונה לבין עדים שראו מה התרחש לאחר מכן. היא ציינה כי היה עד שראה את הרכב המעורב עובר באדום אך הוא לא רצה לתת לה פרטים ונעלם בעוד שהעדים שכן נתנו פרטים ראו את שאירע לאחר התאונה.

6.סיוון העידה, כי נסעה מכיוון חיפה לכיוון זיכרון יעקב וכי הצומת בו אירעה התאונה מוכר לה היטב. משראתה אור ירוק בצומת, המשיכה בנסיעתה, כאשר לפתע הבחינה ברכב בתוך הצומת. היא בלמה מיד וניסתה "לברוח" שמאלה, אך לא הצליחה למנוע התנגשות ברכב המבוטח בצידו השמאלי.

סיוון אישרה כי לאחר התאונה אמרה לאיילת שהיא מצטערת (לא סליחה), אם כי הסבירה שאמרה זאת נוכח הסיטואציה עצמה ובשל היותה מעורבת פעם ראשונה בתאונה ולא בגלל שעברה באדום.

7.לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהופעתם בפניי ולאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, לרבות המסמכים מתיק המשטרה, ונתתי את דעתי לטיעוניהם, אני קובע, כי האחריות לתאונה רובצת כולה על סיוון וכי עלה בידי התובעת להוכיח את תביעתה.

8.אין חולק על עצם אירוע התאונה. באשר לאופן התרחשותה הנני מעדיף את גרסתה של איילת על פני זו של סיוון. עדותה של איילת הותירה עליי רושם חיובי ואמין ושוכנעתי כי היא משקפת נאמנה את ההתרחשויות עובר לתאונה ואף לאחריה. גרסתה של סיוון, לעומת זאת, ובשים לב להתרשמותי מעדותה, איננה מקובלת עליי.

9.כפי שעולה מתוכנית הרמזורים שפעלה בזמן התאונה , עם סיום מופע הרמזור הירוק בכיוון נסיעתה של סיוון (מופע מס' 1), מתחיל המופע הירוק בכיוון נסיעתה של איילת (מופע מס' 6) ולאחריו המופע הירוק שממול כיוון נסיעתה של איילת (מופע מס' 5).

יוצא אפוא, שאם חצתה איילת את הצומת באור אדום, תוך שניסתה "לחטוף את הרמזור הירוק" כפי שטוענות הנתבעות בסיכומיהן, הרי שכלל לא הייתה אמורה להתרחש התנגשות עם הרכב המעורב, שכן זה האחרון אינו נכנס לצומת אחריה, אלא הרכבים ממול.

עובדה זו מחזקת את גרסתה של איילת ותומכת בה, וכך גם העובדה כי עם סיום המופע הירוק בכיוון נסיעתה של סיוון מתחיל הירוק בכיוון נסיעתה של איילת.

10.זאת ועוד, התנהלותה של סיוון עובר לתאונה ואחריה מעידה על אחריותה לקרות התאונה. העובדה כי לא הבחינה ברכב המבוטח טרם כניסתה לצומת, חרף שדה הראייה שעמד לרשותה, כי לא זכרה באיזה נתיב נסעה, האם בנתיב המיועד לפנייה שמאלה היו רכבים והאם היה לה אור ירוק מהבהב האם לאו, כל אלה מצביעים על חוסר ערנות ואי שימת לב לתנאי הדרך.

גם תגובתה לאחר התאונה יש בה מעין הודאה וקשירת עצמה לאחריות לתאונה. אני מאמין לאיילת שסיוון לא הפסיקה לומר סליחה ושהיא מצטערת. גם סיוון, מצידה, מודה שאמרה כי היא מצטערת. דבריה אלה מבטאים תגובה ספונטנית לאירוע מיד לאחר התרחשותו, תגובה שבנסיבות העניין יש בה כדי לקשור אותה באחריות לתאונה, חרף ההסבר שסיפקה בכגון דא ושאינו מקובל עליי.

11.לעניין קיומם של עדים לתאונה, אני מקבל את הסבריה של איילת כי פרטי העדים שהושגו על ידה נוגעים לעדים שלא הבחינו בתאונה עצמה. עם זאת, מאחר שלהתרחשויות לאחר התאונה ישנה חשיבות מסוימת, בעיקר לגבי תגובתה ודבריה של סיוון, מצופה היה מהתובעת לזמן עדים אלה לעדות בפניי. אולם, בבחינת מכלול הראיות שבתיק ובכלל זה התרשמותי מהעדויות, תכנית הרמזורים והודאת סיוון עצמה באשר לתגובתה, לא מצאתי שיש באי זימונם של העדים כדי לפגוע בגרסת התובעת.

התובעת עמדה במידת ההוכחה הנדרשת ממנה בהליך דנן, אף מבלי צורך בזימונם של העדים הנ"ל, שספק אם עדותם הייתה מסייעת. בעניין זה ראה תגובתו של אחד העדים כפי שקיבלה ביטוי במזכר המשטרתי מיום 17/6/07.

12.באשר לנזק, צירפה התובעת חוות דעת שמאי וכן הוראות תשלום לגבי התשלומים שבוצעו על ידה בקשר עם התאונה. הנתבעות מצידן לא הביאו כל ראיה לסתור ראיות אלה של התובעת. משכך, הוכח בפניי, כי ההפסד הכספי שנגרם לתובעת בקשר עם התאונה הוא זה הנתבע על ידה.